המדינה שנתנה לעולם היין את אוצר המילים שלו. טרואר, אפלסיון וקרו הם מונחים צרפתיים שהפכו לשפה בין-לאומית, וכמעט כל זן בין-לאומי קלאסי יצא מכאן.
01על היין בצרפת
מייצרים כאן יין עוד מימי רומא, ובמנזרים של בורגון ושמפניה מיפו נזירים חלקה אחר חלקה במשך מאות שנים. מתוך העבודה הזאת נולדה התפיסה שההבדל בין שני כרמים שכנים הוא הבדל בטעם ולא רק בבעלות — הרעיון שעומד עד היום בבסיס כל שיטת היין הצרפתית.
02שיטת הסיווג
הסיווג הצרפתי בנוי כפירמידה. בראש עומד ה-AOC (היום AOP), שקובע לכל אזור גבולות מדויקים, זנים מותרים, תפוקה מרבית לדונם ושיטות עבודה. מתחתיו ה-IGP, גמיש ורחב יותר גיאוגרפית, ובבסיס Vin de France שאין לו הגבלה גיאוגרפית.
הנקודה החשובה לצרכן: שם האפלסיון הוא שם של מקום, לא של זן. לכן על הבקבוק כתוב שאבלי ולא שרדונה, וסנסר ולא סוביניון בלאן.
03זני הענבים
אדומים — קברנה סוביניון ומרלו הם עמוד השדרה של בורדו, פינו נואר הוא כמעט הזן היחיד לאדומים של בורגון, סירה שולטת בצפון הרון וגרנאש בדרומו, וגאמה הוא הזן של בוז'ולה.
לבנים — שרדונה בבורגון ובשמפניה, סוביניון בלאן בלואר ובבורדו, שנן בלאן בלואר, וריזלינג וגוורצטרמינר באלזס.
04מה כדאי לדעת
0515 האזורים במדריך
לא מצאתם את הבקבוק באתר?
חלק גדול מהמלאי בשתי החנויות עדיין לא עלה לאתר. תתקשרו ונבדוק מה יש עכשיו על המדף — ואם אין, נגיד לכם את זה ישר.