השטח הנטוע הגדול בעולם, ברובו גפנים דלילות על רמות יבשות וחמות. ריוחה, פריוראט וחרס מייצרות שלושה סגנונות שאין ביניהם כמעט דבר משותף חוץ מהמדינה.
01על היין בספרד
הפיניקים הביאו גפן לחצי האי האיברי, הרומאים הפכו אותו לספק יין מרכזי, ואחרי מאות שנים של גידול מקומי הגיעה נקודת המפנה בסוף המאה ה-19: כשהפילוקסרה השמידה את כרמי בורדו, ירדו הסוחרים הצרפתים דרומה לריוחה והביאו איתם את חבית האלון ואת שיטת העבודה. הסגנון של ריוחה נולד שם.
האקלים הוא הגורם המעצב. רוב הכרמים יושבים על רמה גבוהה ויבשה, עם קיץ חם ולילות קרים. הגפנים נטועות בפריסה רחבה כי אין מספיק מים לצפיפות, וזו הסיבה שספרד ראשונה בעולם בשטח אבל לא בכמות.
02שיטת הסיווג
הפירמידה דומה לאיטלקית: Vino בבסיס, אחריו Vino de la Tierra, אחריו DO לאזור מתוחם, ומעליו DOCa שיש בו רק שניים — ריוחה ופריוראט. בראש הכל יושב Vino de Pago, סיווג של כרם יחיד יוצא דופן.
אבל בספרד יש ציר שני שחשוב לא פחות: זמן היישון. חואבן הוא יין צעיר בלי דרישת חבית, קריאנסה מחייב יישון מינימלי בחבית ובבקבוק, ריסרבה יותר מזה, וגראן ריסרבה הוא הארוך ביותר ומיוצר רק בשנים טובות. שתי המילים האלה על התווית אומרות לך יותר על הסגנון מאשר שם האזור.
03זני הענבים
באדומים: טמפרניז׳ו הוא הזן המזוהה עם ספרד ועומד בבסיס ריוחה וריברה דל דוארו. לצידו גרנאצ׳ה בפריוראט ובאראגון, מונסטרל בדרום-מזרח, מנסייה בביארסו וקריניינה שחוזרת לאופנה.
בלבנים: אלבריניו בגליסיה הגשומה, ורדחו ברואדה, ופלומינו שהוא הבסיס של חרס. איירן, הזן הלבן הנפוץ במרכז, מיועד ברובו לזיקוק ולברנדי.
04מה כדאי לדעת
0520 האזורים במדריך
לא מצאתם את הבקבוק באתר?
חלק גדול מהמלאי בשתי החנויות עדיין לא עלה לאתר. תתקשרו ונבדוק מה יש עכשיו על המדף — ואם אין, נגיד לכם את זה ישר.