אזורי היין של צ׳ילה
רצועה ארוכה וצרה בין האנדים לאוקיינוס, מוגנת ממחלות בזכות מדבר בצפון, קרחונים בדרום והרים ממזרח. אחד המקומות הבודדים בעולם שהפילוקסרה מעולם לא הגיעה אליו.
01על היין בצ׳ילה
ספרדים נטעו כאן גפנים כבר במאה ה-16, ובמאה ה-19 הביאו בעלי אחוזות עשירים גפנים מבורדו לפני שהפילוקסרה השמידה את הכרמים באירופה. הבידוד הגיאוגרפי של צ׳ילה שמר על אותם גפנים חיים ובריאים, ולכן חלק מהחומר הגנטי כאן ישן יותר מזה שבצרפת.
בשנות התשעים עברה התעשייה מודרניזציה מהירה והפכה ליצואנית גדולה, בתחילה של יין זול ואמין. בשני העשורים האחרונים המוקד עבר לעמקים קרירים קרוב לאוקיינוס ולחלקות במדרונות האנדים, שם מתקבלים יינות מדויקים יותר.
02שיטת הסיווג
הסיווג הרשמי הוא DO ומחלק את המדינה לעמקים מצפון לדרום. מאז 2011 נוספה חלוקה משלימה וחשובה יותר להבנה: קוסטה לאזורים בהשפעת האוקיינוס, אנטרה קורדילראס לעמק המרכזי, ואנדס למדרונות ההרים.
החלוקה הזאת שימושית כי בצ׳ילה ההבדל בין מזרח למערב גדול מההבדל בין צפון לדרום. אותו עמק יכול לתת יין קליל ומלוח קרוב לים ויין מלא וכהה ארבעים קילומטר מזרחה.
03זני הענבים
באדומים: קברנה סוביניון הוא הנטוע ביותר, וכרמנר הוא הסיפור הייחודי של צ׳ילה. לצידם מרלו, סירה בעמקים הקרירים ופאיס, הזן ההיסטורי שהובא בידי הספרדים וחוזר לשימוש.
בלבנים: סוביניון בלאן מהאזורים הקרובים לאוקיינוס נחשב לאחד הטובים בעולם החדש, ולצידו שרדונה בקזבלנקה ובלימרי.
04מה כדאי לדעת
0511 האזורים במדריך
לא מצאתם את הבקבוק באתר?
חלק גדול מהמלאי בשתי החנויות עדיין לא עלה לאתר. תתקשרו ונבדוק מה יש עכשיו על המדף — ואם אין, נגיד לכם את זה ישר.
