מדינה קטנה עם מאגר זנים ילידיים עצום ושתי מסורות שרצות במקביל: יינות מבוצרים בדואורו ובמדיירה, ויינות שולחן יבשים שעלו לגדולה רק בשלושים השנים האחרונות.
01על היין בפורטוגל
עמק הדואורו תוחם רשמית ב-1756 בפקודת המרקיז דה פומבל, אחרי שנים של זיופים בסחר היין לאנגליה. זהו אחד מאזורי היין המוסדרים הראשונים בעולם, והמדרונות התלולים שלו נחצבו בטרסות אבן ביד לאורך מאתיים שנה.
במשך רוב המאה ה-20 פורטוגל הייתה מזוהה כמעט רק עם פורט ומדיירה. השינוי הגיע בשנות התשעים, כשיצרנים בדואורו התחילו לעשות מאותם ענבים בדיוק יין שולחן יבש. היום זה אחד האזורים המעניינים באירופה, ובצידו יש דאו, באיראדה, אלנטז׳ו ווינייו ורדה בצפון.
02שיטת הסיווג
המבנה הוא DOC לאזור מתוחם, Vinho Regional לייחוס רחב יותר ו-Vinho לשולחן. בפורט יש בנוסף סיווג לפי שיטת יישון: רובי מיושן בכלי גדול וסגור ונשאר פירותי וכהה, טאוני מיושן בחביות קטנות ומתחמצן בכוונה ולכן מקבל גוון חום וטעמי אגוז וקרמל.
שני מונחים ששווה להכיר: LBV הוא פורט מבציר יחיד שיושב ארבע עד שש שנים בחבית לפני הבקבוק, ו-Vintage הוא פורט מבציר יחיד יוצא דופן שמבוקבק אחרי שנתיים ומיושן עשרות שנים בבקבוק.
03זני הענבים
באדומים: טוריגה נסיונל הוא הזן הדגל, ולצידו טוריגה פרנקה, טינטה רוריז — שהוא טמפרניז׳ו בשם מקומי — טינטה בארוקה ובאגה בבאיראדה.
בלבנים: אלווארינייו ולוריירו בצפון הגשום, ארינטו ששומר חומציות גם בחום, ואנקרוזאדו בדאו שנחשב לאחד הלבנים הרציניים של המדינה.
04מה כדאי לדעת
0512 האזורים במדריך
לא מצאתם את הבקבוק באתר?
חלק גדול מהמלאי בשתי החנויות עדיין לא עלה לאתר. תתקשרו ונבדוק מה יש עכשיו על המדף — ואם אין, נגיד לכם את זה ישר.