אזורי היין של גרמניה

01על היין בגרמניה

הרומאים נטעו כאן גפנים לאורך הריין והמוזל, והמנזרים המשיכו את העבודה במשך מאות שנים ומיפו חלקה אחר חלקה בדיוק כמו בבורגון. הכרמים הטובים ביותר יושבים על מדרונות תלולים מאוד שפונים לדרום, מעל נהר שמחזיר אור וממתן את הקור בלילה.

במחצית השנייה של המאה ה-20 נפגע המוניטין הגרמני קשות בגלל ייצור המוני של יין זול ומתקתק ליצוא. הדור הנוכחי של היצרנים עשה תפנית מלאה לכיוון יינות יבשים ומדויקים, ורייזלינג גרמני יבש נחשב היום לאחד הלבנים הרציניים בעולם.

02שיטת הסיווג

הסיווג הרשמי בנוי על בשלות הענב בקטיף ולא על מיקום: קבינט, שפטלזה, אאוסלזה, ביירנאאוסלזה וטרוקנביירנאאוסלזה, לפי כמות הסוכר בענב הנקטף. חשוב להבין שזו מדידה של בשלות, לא הבטחה שהיין יהיה מתוק — יין יבש יכול להגיע מענבים בשלים מאוד.

במקביל פועל VDP, ארגון יצרונים פרטי שבנה סיווג לפי חלקה בסגנון בורגוני: גוטסוויין, אורטסוויין, ארסטה לאגה וגרוסה לאגה. בפועל, סמל הנשר של VDP על הקפסולה אומר יותר על האיכות מהסיווג הממשלתי.

03זני הענבים

בלבנים: רייזלינג הוא הזן המרכזי ומחזיק חומציות גבוהה גם בבשלות מלאה, ולצידו סילבנר בפרנקן, ויסבורגונדר שהוא פינו בלאן, וגראובורגונדר שהוא פינו גריז.

באדומים: שפטבורגונדר, שהוא השם הגרמני לפינו נואר, הפך בשנים האחרונות לאחד המפתיעים באירופה. לצידו דורנפלדר ולמברגר.

04מה כדאי לדעת