אזורי היין של ארגנטינה

01על היין בארגנטינה

מהגרים ספרדים ואיטלקים הביאו איתם גפנים ושיטות, ובמשך רוב המאה ה-20 ארגנטינה ייצרה כמויות אדירות של יין פשוט לשוק המקומי. המהפך הגיע בשנות התשעים עם השקעה זרה, נטיעות מחדש ומעבר לייצוא.

התנאים כאן קיצוניים. הכרמים יושבים בצל הגשם של האנדים, כמות המשקעים זעומה וכל הגידול מבוסס על השקיה. הגובה הוא מה שמציל את החומציות: ככל שעולים הלילות קרים יותר, והענב שומר על רעננות למרות השמש החזקה.

02שיטת הסיווג

המערכת פשוטה יחסית לאירופה. יש סיווג DOC אבל הוא מוגבל למספר קטן של אזורים, ורוב היינות נמכרים לפי ייחוס גיאוגרפי רחב או לפי שם היקב והזן.

בפועל השם שאומר הכי הרבה הוא שם תת-האזור במנדוסה: לוחאן דה קויו, ואיה דה אוקו או מייפו. ההבדלים ביניהם נובעים בעיקר מגובה ומהרכב הקרקע, וההפרש בין 900 ל-1500 מטר מורגש בבירור בכוס.

03זני הענבים

באדומים: מלבק הוא הזן המזוהה עם ארגנטינה ומייצר כאן יין עגול ורך יותר מאשר במולדתו קאור שבצרפת. לצידו בונרדה שהוא השני בשטח, קברנה סוביניון וסירה.

בלבנים: טורונטס נותן יין ארומטי ופרחוני מאוד וגדל בעיקר בסלטה שבצפון, ולצידו שרדונה בחלקות הגבוהות.

04מה כדאי לדעת