מזקקת בלגרוב (Belgrove Distillery) — היסטוריה, ייצור וסגנון
שדה-עד-בקבוק במובן המילולי ביותר: פיטר ביגנל מגדל את השיפון בשדה שמאחורי המזקקה, מלתת אותו במייבש כביסה משומש, מזקק באלמביק שבנה בעצמו מנחושת שנאספה בסביבה, ומסיק אותו בביודיזל שהוא מייצר משמן טיגון משומש. בלגרוב היא כמעט ההפך הגמור מהתדמית הממורקת של מזקקה מודרנית.
- הוקמה: 2010
- אזור: קמפטון, מרכז-דרום טסמניה (Kempton, Tasmania)
- מדינה: אוסטרליה
- קיבולת: לא פורסם; ההיקף תלוי ביבול השיפון בכל שנה
- בעלות: פיטר ביגנל
- סטטוס: פעילה
ההיסטוריה של מזקקת בלגרוב
- 2008יבול שיפון חריג בשדה שגודל במקור כמחסום רוח לתותים מוביל לניסיון הזיקוק הראשון
- 2010בלגרוב מקבלת רישיון ומתחילה לפעול כמזקקה מסחרית
- שנות ה-2010ביגנל בונה בעצמו אלמביק נחושת מנחושת שנאספה בשכנות ומסיק אותו בביודיזל
- 2014הוויסקי של בלגרוב זוכה להכרה בינלאומית ומופיע בכתבות בעיתונות המשקאות העולמית
- שנות ה-2010המזקקה מרחיבה את קו המוצרים מעבר לשיפון: שיבולת שועל, מאלט וניסויים חריגים
- שנות ה-2020בלגרוב נחשבת לאחת המזקקות המקוריות והמעוטרות באוסטרליה, ופועלת בהזמנה מראש בלבד
חלק מהמקורות מתארכים את ראשית הזיקוק ל-2008, שנת יבול השיפון הראשון, ואחרים ל-2010, שנת הרישיון והפעילות המסחרית. מקור אחד נוקב בטעות ב-2015
איך מייצרים כאן
בלגרוב עושה באתר אחד את כל מה שבתעשייה רגילה מפוזר בין חמישה ספקים. השיפון גדל בשדה המשפחתי במרחק מאות מטרים מהאלמביק, והוא נטחן, מולתת, נתסס, מזוקק ומיושן במקום. תוף הלתת הוא מייבש כביסה משומש שהוסב למטרה, והלתת מוגבל לחלק קטן מהדגן — רק כחמישית ממנו מולתתת והשאר נשאר לא מולתת, מה שנותן לשיפון את הצד החד והתבלוני שלו. האלמביק הוא מעשה ידיו של ביגנל, בנפח של כמה מאות ליטרים, והוא מוסק ישירות בביודיזל שהוא מייצר משמן טיגון משומש שהוא אוסף מבתי קפה ותחנות דלק בסביבה. אותו דלק מפעיל גם את כלי החווה ואת חימום הבית. ההחלטות בייצור מתקבלות בחוש: ביגנל מעיד שהוא משתמש במדחום בשלב המחית בלבד, ואת החיתוכים קובע באף ובחך. החביות מגוונות בנפחן, מכחמישים ליטר ועד מאתיים, וחלקן מפורקות ונצרבות מחדש באתר.
אלמביק. אלמביק נחושת שבנה פיטר ביגנל בעצמו, בהסקה ישירה של ביודיזל; המקורות נוקבים בנפח של 500 עד 600 ליטר
דגן ולתת. שיפון שגדל בשדה שליד המזקקה; רק כחמישית מהדגן מולתתת, והשאר נשאר לא מולתת
אנרגיה. שמן טיגון משומש מבתי קפה ותחנות דלק מומר לביודיזל שמסיק את האלמביק ואת החווה
חביות. חביות בנפחים של כ-50 עד 200 ליטר, חלקן מפורקות ונצרבות מחדש באתר
סגנון וטעם
שיפון לא מולתת נותן ויסקי חד, פלפלי ועשבוני, וזה הבסיס של בלגרוב: קינמון, שמיר, אגוז מוסקט וקליפת תפוז יבשה, עם גוף שמנוני שמגיע מהתסיסה האיטית. גרסת הרַיי הלבן, שאינה מיושנת בעץ, מראה את הרוח הגולמית בצורתה הנקייה. לצד הקו המרכזי מוציא ביגנל סדרה ארוכה של ניסויים שקשה למצוא להם מקבילה בעולם: ויסקי מעושן בגללי כבשים, ניו מייק כבולי בעוצמה גבוהה, ויסקי שיבולת שועל, ואפילו ספירט שזוקק מנוזל שנאסף מכלי היריקה של טעימות יין. חלק מההוצאות יוצאות בבקבוקים של חצי ליטר ובאצוות של עשרות בודדות. זו מזקקה שאי אפשר לחזות מראש מה תוציא, וזה בדיוק המוניטין שלה.
נמכר בשם
- בלגרוב 100 אחוז ראי (Belgrove 100% Rye Whisky)
- וייט ראי (White Rye)
- אוט ויסקי (Oat Whisky)
- הולי שיט (Wholly Shit)
- בוגן ברנאאוט (Bogan Burnout)
- קיסינג א סטריינג'ר (Kissing a Stranger)
מיקום
על כביש המידלנד בקמפטון, כארבעים דקות צפונית להובארט, בחווה משפחתית שבה גדל השיפון עצמו
3121 Midland Highway, Kempton TAS 7030, Australia
ביקור במזקקה
הביקור בבלגרוב הוא בהזמנה מראש בלבד — אין מרכז מבקרים, אין שעות פתיחה קבועות ואין חנות שפתוחה כל היום. מי שמתאם מגיע לחווה עצמה, רואה את השדה, את תוף הלתת המאולתר ואת האלמביק, ולרוב פוגש את ביגנל בכבודו ובעצמו. המכירה מתנהלת בעיקר בחנות המקוונת של המזקקה ואצל קמעונאים אוסטרלים נבחרים, והמשלוח מוגבל לאוסטרליה ולמדינות מעטות. כדאי לדעת מראש שהאצוות קטנות מאוד ורבות מההוצאות אוזלות בתוך ימים.
ידעת?
- ביגנל הוא גם פסל קרח מוכר, ואת השדה שממנו נולד הוויסקי גידל במקור כמחסום רוח לשדה תותים
- תוף הלתת של המזקקה הוא מייבש כביסה תעשייתי שהוסב למטרה
- בלגרוב מתהדרת בכך שהאלמביק שלה הוא היחיד בעולם שמוסק בביודיזל
- אחת ההוצאות זוקקה מנוזל שנאסף בכלי היריקה של טעימת יין, ואחרת עושנה בגללי כבשים
לא מצאתם את הבקבוק באתר?
חלק גדול מהמלאי בשתי החנויות עדיין לא עלה לאתר. תתקשרו ונבדוק מה יש עכשיו על המדף — ואם אין, נגיד לכם את זה ישר.
