מזקקת נגלאן (Naguelann) — היסטוריה, ייצור וסגנון
בית ברטוני קטן שהתחיל מחבית ציידר ישנה של סבא ומ-38 בקבוקים שנמכרו במסעדה. לנאיק למטר, שניהל מסעדה בברטאן, קיבל מאביו חבית בת 220 ליטר שהשתמש בה סבו אוגוסטן דקלו לאחסון ציידר, מילא אותה ומכר את התוצאה לתשעה עשר לקוחות קבועים. מכאן צמחה נגלאן — שמה אנגרמה של לנגנן, הכפר שבו הוא גדל ושבו יושבת היום המזקקה.
- הוקמה: 2014
- אזור: ברטאן, לנגנן (Languenan), מחוז קות-דארמור
- מדינה: צרפת
- קיבולת: לא פורסם
- בעלות: לנאיק למטר (Lénaïck Lemaitre)
- סטטוס: פעילה
ההיסטוריה של מזקקת נגלאן
- 2013למטר משוחח עם אביו על ניסוי קטן ומקבל חבית בת 220 ליטר ששימשה את סבו אוגוסטן דקלו לאחסון ציידר
- 2014יוצא גראנד'פה מספר 1 — 38 בקבוקים שנמכרו במסעדתו לה קלוב א לתשעה עשר לקוחות, שכל אחד לקח שניים; באפריל נרשמת החברה נגלאן בלה הו קאלואה שבלנגנן
- 2015נרשמת חברת הנדלן סה-סה-אי לה פבריק נגלאן, שבין מנהליה גם אריק מרטן וז'אן-רנה טאלופ, שני תומכים מוקדמים של הפרויקט; באותה שנה יוצא גראנד'פה הראשון כמותג
- 2016יוצאת הקובה אד אונן
- שנות ה-2010הקו מתרחב לסדרות מסק, דיאיל ורוז, שמשלבות מאלט בהיר, מאלט כבול ורוח כוסמת
- 2024לרגל עשור לבית יוצא פרויקט דק! — תשע קובות שנתיות, כל אחת עם איור של מאייר קומיקס אחר ועם יצירה מוזיקלית מקורית של למטר עצמו
אתר המזקקה מספר את סיפור ההתחלה בלי לציין תמיד שנים מדויקות, ולכן חלק מהתיארוכים כאן נשענים על מרשם החברות הצרפתי: חברת נגלאן נרשמה באפריל 2014 וחברת הנדלן ב-15 ביולי 2015. הטענה שהמזקקה מזקקת בעצמה מאז 2016 בשני אלמביקים בנפחים 500 ו-1,000 ליטר מופיעה במקורות משניים ולא אומתה בפרסום רשמי של הבית.
איך מייצרים כאן
למטר מתאר את העבודה שלו לא כמזקקה קלאסית אלא כמטבח: הוא מזקק, מיישן, מרכיב ומסיים, ומצליב בין מאלט בהיר, ויסקי כבול, רוח כוסמת וסיומים בחביות יין צרפתי, ציידר, בורבון ושרי. הבקבוקים יוצאים בקובות קטנות, וכל אחת מוגדרת מחדש. הוא עובד בחביות קטנות במיוחד — 40, 50 ו-200 ליטר — שמאיצות את המגע עם העץ ומאפשרות שליטה בכמויות זעירות.
חביות. נפחים קטנים של 40, 50 ו-200 ליטר, וביניהם חביות ציידר מלאכותי, יין גראן קרו, בורבון, שרי וחביות סקוטיות כבוליות
דגנים. שעורה מלוטתת, שעורה לא מלוטתת וכוסמת שחורה, בשילובים משתנים לפי הקובה
גישה. קובות קטנות ומשתנות, הרכבה וסיום בידי המייסד עצמו, ללא קו סטנדרטי אחיד
סימן מקור. הבית פועל באזור שחל עליו IG Whisky Breton, שהוכר ב-2015 ומחייב ייצור מלא בברטאן
סגנון וטעם
אין כאן פרופיל בית אחיד, וזו הנקודה. גראנד'פה, שמיושן בחבית ציידר מלאכותית ויוצא ב-45 אחוז, מחזיר לחומציות תפוחים ולמתיקות יבשה. מסק קלט משלב שעורה מלוטתת, שעורה גולמית וכוסמת ויוצא ב-41 אחוז, עם מרקם דייסתי ופרחוני. דיאיל טנטד הוא הקצה השני — מאלט כבול שהתיישן בחביות גראן קרו ואז בחביות סקוטיות כבוליות, ב-49 אחוז, עם עשן, פרי אדום ותבלין. המשותף לכולן הוא עבודה בכמויות זעירות והעדפה של אופי על פני עקביות. ההיגיון כאן הוא של בונה תערובות ולא של מזקקה תעשייתית: בקבוקים בכמויות של עשרות עד מאות, שמות ברטוניים, ותוויות שמשתנות מגרסה לגרסה. גם הבחירה לעבוד בחביות של ארבעים וחמישים ליטר, נפחים שרוב התעשייה נמנעת מהם בגלל האידוי הגבוה, מספרת את אותו סיפור.
נמכר בשם
- גראנד'פה (Grand'Pa)
- אד אונן (Ed Unan)
- רוז (Ruz)
- מסק (Mesk)
- מסק קלט (Mesk Kelt)
- דיאיל טנטד (Dieil Tantad)
מיקום
בלה הו קאלואה, בכפר לנגנן שבמחוז קות-דארמור, בין דינאן לחוף הצפוני; הקואורדינטות הן ברמת היישוב
13 Le Haut Callouet, 22130 Languenan
ביקור במזקקה
המזקקה מציעה סיורים מודרכים ומפעילה חנות מקוונת, וההזמנה נעשית דרך האתר. אין במקום מרכז מבקרים גדול — מדובר בבית קטן שבו המייסד עצמו מוביל את הסיור — ולכן ההגעה מחייבת תיאום מראש. באתר יש עמוד ייעודי להזמנת ביקור.
ידעת?
- השם נגלאן הוא אנגרמה של לנגנן, שם הכפר שבו גדל המייסד ושבו יושבת המזקקה
- הבקבוקים הראשונים נמכרו במסעדה של המייסד עצמו — 38 בקבוקים לתשעה עשר לקוחות קבועים, שניים לכל אחד
- מוטו הבית הוא דור, קואד, גדל — מים, עץ ותשוקה בברטונית
- בפרויקט דק! של 2024, שסימן עשור לבית, כל אחת מתשע הקובות קיבלה איור של מאייר קומיקס אחר ולצדו יצירה מוזיקלית שהלחין המייסד
לא מצאתם את הבקבוק באתר?
חלק גדול מהמלאי בשתי החנויות עדיין לא עלה לאתר. תתקשרו ונבדוק מה יש עכשיו על המדף — ואם אין, נגיד לכם את זה ישר.
